7 'נר חנוכה - על פתח ביתו מבחוץ' כשהחנוכייה ניצבת על קו התפר בין הבית והחוץ

162 אליסף תל-אור בתוקפות מאוחרות יותר ניתן למצוא מקורות שמהם עולה רעיון של יצירת מנורה, בדומה למנורת המקדש, שבה הדליקו נרות - בין לשימוש של חולין ובין לצורך הדלקת נרות חנוכה . והנה, דווקא ביחס ליצירת מבנים כאלו אומרים חכמים שיש ליצור הבדל כלשהו בין המנורה של המקדש לבין ה"העתק" שלה - אף אם הדבר, ואולי דווקא אם הדבר, נעשה לצורך סמלי, כמו בהדלקת נרות חנוכה : "לא יעשה אדם [ . . . ] מנורה כנגד מנורה, אבל עושה של חמשה ושל ששה ושל שמונה, ושל שבעה לא יעשה אפי' של שאר מיני מתכות" ( תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, כ"ד, ע"א ) . כלומר, מנורת חנוכה ( כפי שנקראה החנוכייה במשך דורות, עד שחודש שמה בעברית המודרנית ) היא הסמל של הסמל, וככזו היא משמרת רעיון ומסרים דומים לזה של הסמל המקורי, אך בה בעת גם נבדלת מהמקור, כדי לשמור על הייחודיות של המנורה וכדי למנוע מצב שבו המסמן מביא לשכחת המסומן . מהעת החדשה ניתן למצוא תמונות, שירים וסיפורים שבהם החנוכייה מקבלת מעמד סמלי משמעותי יותר ויותר, המקביל לתפקידה הסמלי של המנורה . כך לדוגמה בסיפור "המנורה" שכתב חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל . במרכז הסיפור עומדת החנוכייה של...  אל הספר