20 אליסף תל-אור משמעות המילה היא אמירה, שיחה בעל-פה, ולא הקראה של טקסט כתוב . ומכאן שעיקרו של הסדר הוא ההגדה, השיחה שבעל- פה, לא טקסט מקראי או טקסט קנוני כזה או אחר . הטקסט המכונן בליל הסדר אינו מהתורה שבכתב, שאותה יש לקרוא כלשונה וככתבה, אלא מהתורה שבעל-פה, שאותה, על פי חכמים, אסור להעלות על הכתב : "דברים שבעל-פה אי אתה רשאי לאומרם בכתב" ( בבלי, מסכת גיטין, דף ס', ע"ב ) . אפשר שהדבר נועד להדק את הזיקה בין המספר והמסופר, כדי שסיפור יציאת מצרים לא יהיה סיפור הכתוב בספר אלא סיפור חי היוצא מליבו של המספר, כדי לכוון לכך שהאדם "יראה את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" . יתרה מזאת, תורה שאינה כתובה היא דינמית יותר, חופשית יותר, מאפשרת לאישה והאיש המספרים להציג את הדברים בלשונם, באופן אותנטי, עם הפרשנות שלהם . סיפור ההגדה, סיפורה של המסורת, הוא סיפור שחייב לעבור באופן אישי מדור לדור, תוך שהוא משמר את המקום האישי של השותפים בשיחה - הצעירים והמבוגרים גם יחד . רעיון זה בא לידי ביטוי במידה רבה גם בטקסט שבסופו של דבר, לאחר מאות בשנים, הפך להיות הטקסט הכתוב והקנוני - ההגדה של פסח . בטקסט זה אנו מוצאים מח...
אל הספר