113 מעבר לעקרון העונג המערכות שכיניתי בשם "התארגנויות פרה-גניטליות" . אך איך נוכל לגזור את הדחף הסאדיסטי שמטרתו להזיק לאובייקט מהארוס מקיים החיים ? האין זה סביר להניח שהסאדיזם הזה הוא בעצם דחף מוות שנהדף מהאני בהשפעת הליבידו הנרקיסיסטי, כך שאין הוא מופיע אלא באובייקט ? הוא עומד אז לשירות התפקוד המיני ; בשלב הארגון האוראלי של הליבידו השתלטות האהבה עדיין זהה עם השמדת האובייקט ; אחר כך מתנתק הדחף הסאדיסטי, ובסופו של דבר, בשלב העליונות הגניטלית, הוא מקבל על עצמו למען הרבייה את תפקיד ההשתלטות על האובייקט המיני במידה הנדרשת לביצוע האקט המיני . אכן ניתן לומר שהסאדיזם שנדחק החוצה מהאני הורה את הדרך למרכיבים הליבידינליים של הדחף המיני ; אחר כך הללו חותרים אל האובייקט . במקום שהסאדיזם הראשוני איננו מתמתן ואיננו מתמזג, שם נוצרת האמביוולנטיות הידועה של אהבה-שנאה בחיי האהבה . אם רשאים אנו להניח הנחה כזאת, כי אז מתמלאת הדרישה להביא דוגמה לדחף המוות, גם אם זה דחף שהוסט . אלא שתפיסה זו רחוקה מרחק רב מבהירות ועושה רושם מיסטי של ממש . אנו מעוררים חשד שמרוב רצון להיחלץ ממבוכה גדולה, חיפשנו מידע בכל מחיר ...
אל הספר