פדגוגיה חינוכית בלתי פורמלית בחוג רכיבה על אופני הרים

פדגוגיה חינוכית בלתי פורמלית בחוג רכיבה על אופני הרים | אילת טל | 165 מה הן פרקטיקות הלמידה אשר מאפשרות לילדוֹת רוכבות "להיפגש עם הכוחות שיש בהן" ולגלות כי "כל אחת יכולה" ? וכיצד המסר הזה משפיע על השתתפותן של ילדוֹת בפעילות ספורטיבית ? מממצאי המחקר עולה כי ההשתתפות בחוג מעצבת "ילדה רוכבת" באמצעות היכרות שלה עם הגוף, מפגש עם המדריכה אשר מהווה עבורה מודל לחיקוי, ואינטראקציות חברתיות קבוצתיות המבוססות על למידה חווייתית ורפלקטיבית . במאמר מודגם כיצד שני מאפיינים מרכזיים של החינוך הבלתי פורמלי – למידה חווייתית וחינוך דיאלוגי – מתבטאים בחוג הרכיבה, תורמים לחוויית הלמידה של הילדוֹת המשתתפות בחוג ומקדמים את השתתפותן בפעילות ספורטיבית . מסגרת מושגית ילדוֹת וספורט החוקרת הפמיניסטית יאנג ( 1980 Young, ) הדגימה את כוחה של ההבניה החברתית והראתה כי הנוכחות והתנועה הגופנית של ילדוֹת במרחב הספורטיבי הן פועל יוצא של תפיסות ונורמות חברתיות . טענתה העיקרית היא שבהיבט הגופני ילדוֹת חוות תסכול וחוסר ביטחון, אינן משתמשות בכל הפוטנציאל הגופני ובכל יכולת התנועה שלהן ונוטות להניע את איבריהן במידה מצומצמת . לדב...  אל הספר
מכון מופ"ת