שמאל ימין שכול 68 הכנסת, היו מתכנסים דרך קבע הדודים ואורחים נוספים אצל סבא שלמה וסבתא אטי, ההורים של אבא שלי, ובמוצאי שבת אצל סבא ברוך וסבתא מינגע, אליהם הרי לא נוסעים בשבת, הם הקפידו מאוד על שמירת השבת בהיותם דתיים אדוקים . לפעמים היינו מגיעים ממש להבדלה, לפעמים רק אחרי יציאת השבת . אחרי שהאורחים עזבו, היינו כילדים מחפשים עיסוקים להעביר איתם את הזמן . בימים ההם עדיין לא היו שידורי טלוויזיה בישראל, גם לא מחשבים, ובכלל צעצועים היו מצרך יקר המציאות . מגוון המשחקים אצל סבא שלמה וסבתא אטי כלל שלוש אפשרויות : הראשונה, רדיו המנורות של סבא, שבו היה אפשר לחפש בגלים קצרים תחנות מן העולם בשפות מוזרות . משחק זה לא ארך זמן רב, מפני שהחיפוש היה נגמר מהר יחסית, וגם מפני שסבא היה כועס בכל פעם שהיינו לוחצים על לחצני המוזיקה, אלו שהיו מאפשרים להחליף בין ג'אז, תזמורת או קריינות חדשות . אפשרות שנייה, לפשפש בקופסת פח מלאה בכפתורים מכל הסוגים, הגדלים והצבעים . אני לא זוכר מה היה המשחק, אבל הוא לא היה מעניין כל כך או ממושך . והאפשרות האחרונה והמעניינת מכולן : לפתוח את קופסת הנעליים המלאה בתמונות מארצות אחרו...
אל הספר