פשיעה בע״מ | 212 השנייה, בתחילת שנות ה- 2000 . בימים ההם הייתי סגן הקב"ט של בית החולים רמב"ם בחיפה, והשב"כ קיבל ידיעה על מחבל חמאס שגנב רכב ישראלי ומעוניין להכניס באמצעותו מטען חבלה לתוך בית חולים במרכז הארץ . כדי לשמור על חסיון המקורות, הועברה למשטרת ישראל התראה כללית ( בלשון המקצועית : "פרפראזה" ) על כך שבכוונת ארגוני טרור להכניס רכב תופת לאחד המתקנים בישראל . בעקבות כך הונחו כל הארגונים מונחי המשטרה לבדוק את תאי המטען בכל כלי הרכב הנכנסים אליהם . ההתראה נעלמה מזמן, אבל ההנחיה נשארה . איש כבר אינו יודע מדוע נפתח תא המטען, ואיש גם אינו יודע מה לחפש ואיך . זהו שיעור ברמת האבטחה הנמוכה של ישראל, אבל גם, ובעיקר, שיעור בקונוונציות . במדינת ישראל שורר קיבעון תפיסתי כבר עשורים, והגישות למלחמה בגורמים הפליליים והלאומניים נשמרות ומועברות הלאה באופן מכני, כשהגורמים האחראים לא תמיד זוכרים להביט במציאות במבט רענן . למרבה הצער, בכירים רבים במערכת הביטחון מגיעים לצמרת ומיישמים את מה שלמדו בתוך המערכת זה עשרות שנים . מעטים מהם פוגשים על בסיס קבוע את המצוקות האמיתיות של האזרח, ומעטים עוד יותר יעזו ל...
אל הספר