לא נשוב אחור 10 שירותי . הלחץ היה כבד, וידענו שכל החמצה וכל כניעה לעייפות תגרור אחריה פיגוע קטלני שישוגר מהשטח שבו אנו פועלים אל עבר אזרחי ישראל בערים וביישובים . בתום עשרה חודשי לחימה התקבלה סוף סוף הפקודה לצאת לשלושה שבועות של התארגנות שבסופם נצא לעשרה חודשי לחימה נוספים באותה המתכונת . מייד כשיצאנו מהערים שבהן פעלנו, בהתכנסות הראשונה של כל 800 לוחמי הגדוד, ערכתי להם שיחה . איני זוכר במדויק כיצד התגלגלו הדברים לכך שביקשתי מכלל הנוכחים שכל מי שמעולם לא ביקר בירושלים, ירים את ידו . התגובה לבקשתי הכתה אותי בתדהמה, ואין זו מליצה : קרוב לחצי מכלל חיילי הגדוד הרימו את ידם וסימנו לי שמעולם לא ביקרו בבירתה ההיסטורית של מדינת ישראל . הקשיתי בשאלה נוספת : מי מתוך אלו שכן הזדמנו לירושלים, ביקר בכותל המערבי ? שוב, קרוב למחצית מהמבקרים הרימו ידם . רק רבע מחיילי הגדוד שלי ביקרו בכותל המערבי . הקורא עלול לפטור את האירוע ולהקל בו ראש, אך עבורי היה זה גילוי מרעיש ביותר . ישראלי שיצא ממערכת החינוך הישראלית ולא ביקר בבירתו על נכסיה ההיסטוריים — הרי שתודעתו הלאומית לקויה, אם בכלל היא קיימת . לא אתפלא אם...
אל הספר