טוביה טננבום | 434 כרגע יש בחדר כשלושים חסידים, וכולם כותבים קוויטל בכובד ראש . חלקם מתלבטים מה לכתוב ואחרים משרבטים ומסיימים מהר . אלה ואלה ממתינים בכיליון עיניים לתורָם כאילו חייהם תלויים בכך . חלקם מתוחים מאוד, כנראה דואגים ממה שהרבי עשוי לגלות אודותם . אני נכנס להיכל קודשו . הרבי, ברוך מאיר יעקב שוחט, מביט בי ומייד מתפשט חיוך גדול על פניו . הוא אומר : "טוביה, טוביה ! אתה גר במאה שערים, הגעת לכאן מגרמניה ועכשיו אתה פה" . רגע אחד, מנין לך כל זאת, רבי יקר ? "אם אתה רוצה להאמין שאני יכול לראות דברים כשאנשים באים לראות אותי, אתה מוזמן ; אבל אגיד לך מנין אני יודע : קראתי עליך בעיתונים, פורסמו עליך כמה סיפורים . מה מביא אותך אלי, טוביה ? " אני מנסה לפגוש רבי'ס משום שיש לי שאלות . "אילו רבי'ס פגשת עד כה ? " את הרבי מתולדות אהרן והרבי משומר אמונים, וראיתי גם את רבי דוד אבוחצירא . אבל הרבי מבויאן לא רוצה לראות אותי . "הוא איש חכם ! " תודה . שנינו צוחקים . בשלב זה אני מוסר לרבי את הקוויטל שלי והוא מעיין בו . אני שואל : עכשיו כשנתתי לך את הקוויטל שלי, מה אתה רואה בו חוץ משמי ושם אמי ? "שום דבר...
אל הספר