טוביה טננבום | 424 איך אתה יודע שהייתי בחברון ? "חבר שלומד שם סיפר לי . אבל בבקשה, אל תספר לאף אחד שהזמנתי אותך ; אף אחד לא צריך לדעת שיש לי גישה לאינטרנט" . אוקיי, אני עונה לו, אשתדל לבוא בשבוע הבא . הוא שולח לי את הכתובת . הישיבה שבה הוא לומד, 'נתיבות חומה' ( המכונה גם ישיבת וולפסון ) נמצאת בשכונת בית וגן, ואני מתכוון לבקר שם מתישהו בשבוע הבא . התלמיד פוחד מרבותיו והרבי פוחד מחסידיו . איזה עולם מופלא . אני יוצא לטיול ליד כיכר השבת, ואדם לא מוכר מתקרב אלי ונוגע בכתפי : "נראה לי שחזרת ; אתה שוב אחד מאיתנו", הוא אומר . האומנם ? נערה חסידית מקסימה כבת ארבע עשרה עוברת לידי . היא עוצרת ומביטה בי, עמוק לתוך נשמתי . קוראים לה רחל במקרה ? חוששני שאני עומד לאבד את שפיות דעתי, וליתר ביטחון אני מחליט לקחת הפסקה קצרה ממאה שערים . לאן ? רחוב יפו . שם כידוע מסתובבות נשים לא צנועות, יימח שמו של מלאך המוות, ולפי מה שקראתי לפני כמה ימים באחד הספרים — הן-הן הסיבה לכך שהמשיח עדיין לא הגיע . אני מתיישב ליד שולחן על המדרכה באחד מבתי הקפה הרבים באזור ומזמין לעצמי קפה איטלקי ( כן, גם בעיר הקודש יש קפה איטלק...
אל הספר