טוביה טננבום | 72 שלו, מקום מוקף ספרים מכל עבר . אני שומע צעדים, משמע שיש עוד מישהו בבית, אבל פנים אינני רואה . אולי זו אשתו ואולי מלאך . רבנים ומלאכים הולכים יד ביד, לימדו אותי פעם . הרב מחייך אליי בביישנות ואז שולח את ידו אל המדף ושולף משם ספר עב-כרס . זהו ספר טלפונים . כבר עידן ועידנים שלא ראיתי ספרי טלפונים, אבל אנשי הקהילה שלו, שבה טלפונים חכמים אמורים להיות מחוץ לתחום, עדיין משתמשים בהם דבר יום ביומו . הרב פותח את הספר בקטגוריית הגמ"חים, המחזיקים חלק נכבד מאוד ממדריך הטלפונים, דף אחרי דף אחרי דף . "זה העולם שלנו", הוא אומר לי, ומתכוון לעולם החרדי . "אנחנו עוזרים אחד לשני, ולא ניתן לאף אחד ליפול . איפה עוד יש לך דבר כזה ? " אני קורא את ספר הטלפונים, מאחר שזה רצונו ואני אורחו . מה אני רואה ? גמ"חים רגילים, אלה שנותנים הלוואות ללא ריבית . ויש גם גמ"חים לתרופות, לעגלות תינוק, לשימוש במחשבים תמורת פרוטות, למזגנים במחירים מוזלים . בקיצור : עזרה לנזקקים בכל צורך שהוא . לאחר שאני מסיים לעיין בספר הטלפונים הרב המפורסם מתבונן בי דקה ארוכה ואומר : "יש לי תנאי אחד . אל תזכיר את שמי ולא את שם...
אל הספר