410 | הימנים הימין בתום השנתיים הראשונות של נשיאות ביידן היה דומה לימין בתחילתן : מפולג, קטנוני, חסר יכולת לשכנע את קהל הבוחרים העצמאים ואת שוכני הפרברים שהוא מוכן לשוב לשלטון . גם מצבו של השמאל לא היה נהדר . ביידן הגיע לבית הלבן בחסות המנדט של "רק לא טראמפ" : הרוב הזעום שלו בקונגרס בשנתיים הראשונות לכהונתו, שכלל שוויון כוחות בסנאט ואת הרוב הדמוקרטי הקטן ביותר בבית הנבחרים זה כמעט מאה שנה, העיד על כך שהציבור היה יותר מעוניין בהוצאת טראמפ מהבית הלבן מאשר בהעברת הכוח לאגף הפרוגרסיבי של המפלגה הדמוקרטית . ביידן התחייב לאחד את האומה, אבל הייתה לו תפיסה משונה על מהותה של אחדות . לדידו, אחדות לאומית דרשה מהאומה להתאגד מאחורי היוזמה האחרונה של הדמוקרטים . הגדרה זו של אחדות הייתה שנויה במחלוקת, בלשון המעטה, וכתוצאה מכך, בנקודת האמצע של כהונת ביידן אמריקה לא הייתה מאוחדת יותר מכפי שהייתה שנתיים 609 קודם לכן . הקיפאון המתמשך הזה לא היה חקוק בסלע . הוא נבע משילוב בין החלטותיו של ביידן לבין החלטותיהם של מנהיגי הרפובליקנים וקהל הבוחרים בבחירות המקדימות . ביידן החליט למשול כאיש שמאל . המפלגה הרפובלי...
אל הספר