120 | אימפריה החיילים נשלחו לקונקורד כדי להחרים מצבור נשק שהיה שייך למיליציות קולוניאליות שהרשויות פקפקו בנאמנותן . אך המיליציות הוזהרו מראש בידי פול רֵוִויר, שרכב לפני החיילים אך לא צעק מד — כולם היו בריטים בשלב הזה — אלא "החיילים "הבריטים באים ! " יצאו ! " . בלקסינגטון, 77 "אנשי דקה", שנקראו כך כי נאמר שהם יהיו "מוכנים בתוך דקה", יצאו לעצור את ההתקדמות הבריטית, והתייצבו על הדשא . לא ברור מי ירה את הירייה הראשונה, אך התוצאה מעולם לא הייתה מוטלת בספק : אנשי המיליציה הובסו בידי החיילים המאומנים היטב . אזרחי לקסינגטון חוגגים עדיין מדי שנה את מות הקדושים של אנשי הדקה, בשחזור קפדני של הקרב . זוהי חגיגת בוקר מוקדמת של הזהות הלאומית האמריקנית, הזדמנות לאכול מפינס ולשתות קפה באוויר הפתוח בבוקר אביב צח . אך בצופה הבריטי — המתקשה שלא להתרגש מקול הקרנות והתופים המנגנים את השיר "אנשי הארלך" כשהמעילים האדומים עולים לבמה ויורדים ממנה — יום הפטריוטים בלקסינגטון מעורר בלבול . מדוע הקרב החד-צדדי הזה לא סימן את סופו הפתאומי של מרד מעורפל בניו אינגלנד ? התשובה היא, ראשית, שהתנגדות המתיישבים הקשיחה ככל ש...
אל הספר