מבוא | 25 ומוצרים נוטה "לאחד את האנושות בקשרי השלום" ? או שמא סחר חופשי עשוי לדרוש מסגרת פוליטית שהוא יכול לפעול בתוכה ? המתנגדים לגלובליזציה משמאל רואים בה כמובן לא יותר מאשר ביטוי עדכני של קפיטליזם בינלאומי עמיד להחריד . לעומת זאת, ההסכמה המודרנית בקרב כלכלנים ליברלים היא שהפתיחות הכלכלית הגוברת מעלה את רמת החיים, גם אם תמיד יהיו כמה מפסידים מהתופעה, כשקבוצות חברתיות שהיו עד כה מיוחסות או מוגנות נחשפות פתאום לתחרות בינלאומית . אך כלכלנים והיסטוריונים כלכליים כאחד מעדיפים למקד את תשומת ליבם בזרימת סחורות, הון ועבודה . יש להם פחות מה לומר על זרימת ידע, תרבות ומוסדות . הם גם נוטים להקדיש יותר תשומת לב לדרכים שבהן הממשלה יכולה לעודד גלובליזציה באמצעות הסרת אסדרה מאשר לדרכים שבהן היא יכולה לקדם אותה באופן פעיל ולאכוף אותה . יש הכרה גוברת בחשיבותם של מוסדות משפטיים, כלכליים ומנהליים — כגון שלטון החוק, משטרים מוניטריים אמינים, מערכות פיסקליות שקופות ובירוקרטיות לא מושחתות — לצורך עידוד זרימת הון חוצת גבולות . אולם כיצד התפשטו הגרסאות המערב-אירופיות של המוסדות האלה למרחקים כאלו ? בכמה מקרים ...
אל הספר