פרק ה המרחב המקודש - ובלבו מערת המכפלה

מערת המכפלה, 1971 . צילום : משה מילנר, לשכת העיתונות הממשלתית . 236 ילדוּת במרחב רדיקלי מערת המכפלה, המרחב המקודש, נתפסה בעיני הילדים כסיבה וכתכלית להיותם במקום, מושא של אידאלים, חלומות, אמונות ומאבקי חורמה . היא הייתה הבית העוטף, מגרש המשחקים, בית התפילה וזירת התחבולות . המערה היא "המקום הגדול", לב – לבה של חברון . היא המקום האסטרטגי העוטף וממשמע לכאורה את "המקום הקטן", בית הממשל . ואולם, "המקום הקטן" הוא מונומנט גרנדיוזי, והבית הוא אכסניה זמנית לקהילה אידאולוגית שראתה בעלייתה לחברון חלוציות וגאולה . המרחק מן המקום הקטן למקום הגדול נמדד בדקות, בצעדים . כה קרובה וכה מוחשית הייתה הנגיעה בקדושה לילדים שחיו שם, לוז היותם במקום . בנליות ואקסטרווגנטיות התלכדו בקפסולה מרחבית חדה ומובחנת .  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב

למדא עיון - הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה