נוף קדום: ארכאולוגיה בסוסיא

218 ילדוּת במרחב רדיקלי חפירות הארכאולוגיה חושפות את סודות העבר ועמם את שורשיהן של מערכות האמונה, הדת והלאומיות . תנועות לאומיות באשר הן נשענו על הארכאולוגיה לביסוס, להאדרה ולעתים אף להמצאה של נרטיב העבר שלהן דרך אבות קדמונים . פייגה הצביע על תפקידיה של הארכאולוגיה בחיבור ההווה לסיפור המקראי ובה בעת בחילון הציונות, במאבק על זכות היהודים על הארץ, בין היתר בשל עבר מפואר שקדם לעבר הערבי, ואף בקידום אינטגרציה חברתית של חברה ישראלית חדשה בהתבסס על היסטוריה קדומה משותפת בארץ ישראל ( פייגה ושילוני 2008 ) . החיבור לשורשי הארץ דרך החפירה הארכאולוגית לא היה פרקטיקה חדשה בשלהי שנות השישים . אדרבה, בשנות השיא של הארכאולוגיה בעשורים שקדמו לכך הוצגו דרך הממצאים הארכאולוגיים הסיפור הציוני הלאומי והסיפור המקראי . ישראלים השתתפו בהמוניהם בכנסי ארכאולוגיה כעולם דעת המאפשר לגעת בעבר ובשורשים מבחינה פיזית ומטפורית ומחבר בין אדם, מקום וזהות . לאחר מלחמת ששת הימים ראו המתנחלים החדשים בעשייתם חזרה לארץ קדומה וציפו כי הארכאולוגיה תסייע, כפי שעשתה בעבר, בניכוס הארץ ובהוכחת עבר יהודי עתיק שקדם לערבים ביהודה ושומ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב

למדא עיון - הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה