שלושה מבטים על ההגעה לחברון

והגענו 61 ( טלמון 2001 ) . איש מן המרואיינים לא השתמש בסיפוריו במילה "הגירה" לתיאור המעבר לחברון, ובכל זאת אפשר לומר כי זו הייתה הגירה במובן הסוציולוגי וגם במובן הפרגמטי . המעבר ממקום למקום מאופיין בשינויים המתרחשים כמעט בכל תחומי החיים . חוויית ההגירה מורכבת ומלווה הן בקשיי הסתגלות והן בהזדמנויות להתחלות חדשות . תאוריות של הגירה מתמקדות במאפיינים דמוגרפיים של מהגרים, גורמי "דחיפה" ו"משיכה" המשפיעים על המעבר ממקום למקום, המוטיבציות להגירה, יעדי ההגירה, השפעות ההגירה על המהגרים ועל קהילות המוצא ועוד ( אלפנדרי ושפר 1992 ; לומסקי ורפופורט 2010 ; 2018 Gazit ) . הספרות מבחינה בין הגירה חיצונית ובין הגירה פנימית . בהגירה חיצונית מתבצע מעבר בין מדינות, ואילו בהגירה פנימית המעבר מתבצע בתוך תחומיה של אותה מדינה מסביבה מוכרת מבחינה תרבותית, פיזית וחברתית לסביבה אחרת . את המעבר לחברון אפשר לאפיין כהגירה פנימית וחיצונית גם יחד . ההגירה החיצונית מתבטאת במפגש עם עיר ערבית על שלל מאפייניה השונים, וההגירה הפנימית מתבטאת בתפיסתה של חברון כעיר האבות שהמעבר אליה הוא בבחינת שיבה הביתה, לארץ ישראל השלמה ול...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב

למדא עיון - הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה