על המחקר

פתח דבר 23 מעשה ההתנחלות ומאיר את הקו הנמתח מן הקיבוץ לחברון . בתוך כך אימץ דור המייסדים של ההתנחלות את הפרקטיקה ואת הפדגוגיה הקיבוצית של בניית דורות נטועי מקום, בגרסה מוקצנת ובתנאים רדיקליים . תרומתו של מחקר זה לאנתרופולוגיה ולסוציולוגיה, מֵעבר למקרה המקומי והישראלי ולסכסוך הישראלי – פלסטיני, היא בחקר ילדות באזורי קונפליקט ובהבנת פדגוגיות של מקום רדיקלי והאופן שבו הן מבנות זהות דורית – מקומית . קורפוס הנתונים כולל את סיפורי החיים של מי שהיו אז ילדי חברון, ילידי 1956 1965 , שהיו בתקופה הנחקרת בני ארבע עד 15 . רובם ציינו בראיונותיהם עמי כי "הסיפור שלנו, הילדים, מעולם לא סופר . תמיד שאלו את המבוגרים" . כיום, בחלוף יותר מיובל שנים, נאגדים סיפורי הילדות לכדי אוסף של זיכרונות קולקטיביים . נוסף על הסיפורים נאספו לצורך המחקר מסמכים, מפות, פרוטוקולים ותעודות השמורים בארכיונים שונים בישראל ובבריטניה . ציורים, חפצים ותצלומים שימשו אף הם מקור ידע ראשוני . לסיפורם של ילדי חברון נחשפתי לראשונה דרך קרובת משפחה הנמנית עם קבוצת ילדים זו, שהוריה היו ממנהיגי דור המייסדים של מתנחלי חברון ומפעל ההתנחלות ב...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב

למדא עיון - הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה