פנים רבות לחברון

פתח דבר 15 בה אבות האומה ואימהותיה, ועל כן העיר מכונה "עיר האבות" . בערבית היא נקראת "אל – ח'ליל" ( الخليــل ) , על פי כינויו של אברהם במסורת המוסלמית . מערת המכפלה מכונה בערבית "ח'ארם אל – חאליל", ויש בה אתר תפילה למוסלמים . יש ראיות כי היישוב היהודי בעיר התקיים כמעט ברציפות מתקופת המקרא ועד ימינו . תחילה היא הייתה מקום מושבם של אברהם, יצחק ויעקב, בהמשך עיר כנענית לפני תקופת ההתנחלות ובירתה של ממלכת דוד עד שעלה לירושלים וכבש אותה . לאחר חורבן בית ראשון השתלטו האדומים על העיר, ולאחר מכן כבשו אותה הרומאים והעלו אותה באש . במאה ה – 7 נכבשה חברון בידי הערבים, ובשנת 1100 בידי הצלבנים . אז גורשו ממנה היהודים, ורק במאה ה – 13 הורשו לשוב . באמצע המאה ה – 16 , לאחר הכיבוש הטורקי, גדל היישוב היהודי בחברון ( ענר 1980 ) . בסוף המאה ה – 19 מנתה הקהילה היהודית בחברון כ – 1,500 איש, אך בתקופת מלחמת העולם הראשונה היא הצטמצמה לכ – 400 נפש . בשנת 1929 נרצחו 67 יהודים במאורעות תרפ"ט, ולאחר מכן נטשו את העיר בני הקהילה האחרונים ( אבישר 1970 ) . בשנת 1931 נעשה ניסיון לחדש את הקהילה, אולם הוא לא עלה יפה . ב...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב

למדא עיון - הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה