מנהיגות ש קירי במבחן 419 פלסטינית, והמנהל 'מאבק מזוין' בכלים פלסטיניים למען 'שחרור פלסטין' . דילמה זו החריפה ככל שהתברר שהציבור הפלסטיני בכללו תומך בפעולות פת"ח וכאשר במהלך 1965 - 1966 גברה האהדה לארגון גם בשורות חברי המועצה הלאומית הפלסטינית . למרות זאת, העדיף שקירי גם אז לדבוק במדיניות המצרית בסוגיה זו ולהעדיף את הכיסא שהובטח לו על ידי תמיכתו בנאצר ובמדיניותו מייצוגו הנכון של אש"ף ומהפופולריות האישית שלו . למעשה, בסוגיית פת"ח והפעולה הפדאינית הנהיג שקירי את אש"ף כמוציא לפועל של המדיניות המצרית, שלא כהלכי הרוח הדומיננטיים האוהדים לפת"ח, ששררו בקרב הפלסטינים בכלל ובקרב האינטליגנציה הפלסטינית בפרט . כאשר שינה את עמדותיו באשר לפת"ח ולפעולה הפדאינית באמצע ,1966 היה זה כבר מאוחר מכדי לזכות באהדתם ; זו היתה נתונה אז כולה לארגוני הפדאיון ולפת"ח בראשם . כבר ב- 2 בינואר 1965 הכחיש משרד אש"ף בבֵּירוּת כל קשר בין אש"ף לבין פעולות פת"ח בישראל, כשפרסם הודעה כי 'משרד אש"ף בלבנון מכחיש כל קשר שלו עם ההודעה שפורסמה בשם "המפקדה הכללית של כוחות אל-עאצִפָה"' . בהודעה נאמר עוד כי 'מקצת כוחות "המפקדה" התח...
אל הספר