בחירות אוקטובר 1956 ומשבר אפריל 1957

משבר שני : בצל החתרנות המצרית 333 דאג בוודאי שהצע"י לא יתערב בבחירות, כמו שהיה נהוג בבחירות הקודמות, והמלך חוסין בעצמו היה מעוניין כי הן תהיינה חופשיות . תוצאות הבחירות לא היו הפתעה לכל המעורים בהתרחשויות בגדה המערבית ובירדן בכלל מאז משבר ברית בגדאד . באוטוביוגרפיה שלו טען המלך חוסין כי ‘זו היתה תקופת ניסיון . . . לכן החלטתי לתת הזדמנות לפוליטיקאים ולקציני צבא צעירים ומבטיחים להוכיח את עצמם . . . 22 ברור שיש בכך מעֵין הסבר לאחר מעשה . רציתי להיווכח כיצד יגיבו לאחריות . . . ' מתקבל על הדעת כי זה היה הימור שלו, שכן הוא לא העריך נכונה את משמעות הדבר ואת תוצאותיו והיה בטוח בעצמו בעקבות האהדה שזכה לה מאז סילוקו של גלאב . תוצאות הבחירות אכן היו בבואה להלכי הרוח בממלכה בכלל ובגדה המערבית בפרט . האופוזיציה זכתה ברוב מכריע בבית הנבחרים — 22 מתוך 40 צירים . המפלגה הלאומית-סוציליאסטית בראשות סֻלימאן אל-נאבלסי זכתה במספר הגדול של 12 מנדטים ; 16 מחברי הבית היו תומכי המשטר . 13 מתוך 20 נציגי הגדה המערבית היו מנהיגים או פעילי מפלגות האופוזיציה . ב- 27 באוקטובר 1956 הטיל המלך על סֻלימאן אל-נאבלסי להרכ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב