הזירה הפלסטינית: תחייה לאומית בצל התפרקות חברתית

פרק ה 166 האכזבה מהעולם הערבי וכן הרדיפות של מדינות ערביות, שהיו מנת חלקם של חברי פת"ח בראשית דרכם, נהפכו לטראומה, וסימניה ניכרו במרוצת השנים, ולמעשה עד ימינו . כך, למשל, בנאום שנשא אבו איאד ב- 6 בינואר 1976 יצא חוצץ נגד מדינות ערב בשל אי-הגשת סיוע לפלסטינים בעת מלחמת האזרחים בלבנון ( 1958 ) , וכך אמר : מדינות ערב רימו אותנו אחרי 1948 . כמו שרימו אותנו בעבר, כך מרמים אותנו עתה . ההנהגות [ הערביות ] רימו אותנו אז לאחר שההמונים [ הפלסטינים ] האמינו להן, [ ואז ] החלו להרגיש כי שמונת הימים הנחוצים לצבאות ערב והמשטרים הערביים להצלתם נהפכו לארבעים שנה, ובהן סבלו מכל סוגי ההשפלות . התייחסו אלינו כאל עבדים . המודיעין הערבי רדף אותנו כדי להחניקנו . . . המשטרים הערביים נלחמו בנו . . . המהפכה הפלסטינית פרצה לאחר שעמנו עָיַף מרוב דיבורים ולהג . החוליה הפדאינית הראשונה ייצגה את 34 החירות לכל ערבי כדי לומר כי פלסטין לא תשוחרר אלא באמצעות הרובה . שנת 1959 היתה שנת מפנה בכל הקשור להתעוררות הלאומית הפלסטינית . כמה אירועים הפכו שנה זו ל'שנת פלסטין' . באוקטובר 1959 הוקם המבנה הארגוני של פת"ח במפגש של מיי...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב