מבוא

פרק ה 152 דין אל-נשאשיבי ונאג'י עלוש . לפי הרכבי, סופרים אלו ניסו לענות על השאלות 2 האלה : מה קרה אחרי 1948 לקבוצות שלהן התפלגה החברה הפלסטינית ? • אלו תהליכים חברתיים ומדיניים חלו בהן ? כיצד התפתחו ציפיותיהן • ותקוותיהן ? מה היה הלך רוחן וכיצד השתנה ? כיצד הופיעו הפלסטינים כגורם פוליטי בסכסוך הערבי-ישראלי ? • הרכבי סיכם את תשובותיהם של סופרים אלה כך : מאוקטובר 1948 עד להקמת אש"ף ב- 1964 נדם קולם של הפלסטינים כקבוצה מאורגנת . . . בשנות החמישים היתה מעט נטייה מצד הפלסטינים לארגן את עצמם . . . דומה שיש ליחס את ההתעוררות הפלסטינית לתקופה של שפל בלאומיות הערבית, ולא לתקופה מיד אחרי ,1956 כלומר לתקופה 3 מאוחרת יותר של נסיגה בלאומיות הערבית של ראשית שנות השישים . קביעתו זו של הרכבי, המייחסת את ההתעוררות הלאומית הפלסטינית לתקופה מאוחרת של רגרסיה, היא רק צד אחד של המטבע . לדעתי, תהליך של רגרסיה או שפל בלאומיות הערבית לבדו לא היה יוצר עצמה כזו של רגשות ואינטנסיביות של פעולה, שהתפרצו בתוך תקופה קצרה . דווקא העימות החריף בין תִקוות הלאומיות הערבית והפלסטינים בשנות החמישים ובין המציאות הערבית והסכ...  אל הספר