חתרנות המופתי נגד מדינת ישראל וממלכת ירדן

פרק ד 124 שנות השלושים, וברחו בעקבות המלחמה לגדה המערבית . בין המארגנים או המגייסים מופיע שמו של בן דודו ומקורבו של המופתי, ג'מאל אל-חוסיני . היתה ‘הזנה הדדית' של המידע על פעילות המופתי או עסקניו בין צה"ל לבין • הלגיון הערבי . במקצת המידע מסרו הירדנים כי אין אימות לידיעות שקיבלו מצה"ל או ממקורותיהם בשטח . הרושם הוא כי הק שר בין פעילות הגיוס ובין המופתי נבע ברוב המקרים מאופיים ומ עברם של המגויסים או מ בצעי החבלה . כלל זה חל גם על המידע של המודיעין של צה"ל . המידע שדיווחה שגרירות בריטניה בעמאן, מקורו ללא ספק בתדרוכים או במידע שהתקבל מהפיקוד הירדני, שבראש המודיעין שלו עמד קצין בריטי . תדרוכים כאלה קיבלו גם נציגי שגרירות ארצות הברית בירדן . קיים פער בין היקף הידיעות או ההתרעות על פעילות המופתי לבין המעשים • בשטח . נראה שהדבר נבע מאופי הפעילים ומקשריהם לפנים עם המופתי, ובשל כך נזקפה פעילותם ליוזמה שלו . הצד הישראלי ייחס פעילות כזו למופתי על רקע הדימוי שנוצר לו בשל עברו בתקופת המנדט . מפקד הלגיון הערבי, הבריטי גלאב פחה, היה חדור אובססיה של עוינות היסטורית למופתי וחששות מפעילותו נגד השלטון הה...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב