כינוס ראשי ממשלות ערב — קהיר, 12-8 בדצמבר 1947

שובו של המופתי והגברת המעורבות הערבית בסוגיה הפלסטינית 71 בו . נציג מצרים נֻקראשי תמך בהתלהבות ברעיון ואף הדגיש את הצורך להעמיד את המופתי בראש המ נהל . הוא ציין שהוא יודע שעיראק וירדן אינן מסכימות לכך, אך ביקש מהן להתפשר בנושא זה . תשובת צאלח ג'בר העיראקי, כמו שהוא עצמו דיווח עליה, היתה : אין צורך בהקמת מ נהל אזרחי לפלסטין כאשר היא נמצאת במצב מלחמה, והרי המפקד הצבאי הוא אשר ממנה את הפקידים המקומיים, כמו ראשי ערים ואחרים, על פי הצורך . המופתי לא מתאים לתפקיד זה, כמו שהסברתי בכינוס עאליי . . . הוספתי עוד פרטים כדי להוכיח כי התנאים הנוכחיים אינם טובים לצעד חשוב כזה, הדורש כישורים המקרבים בין לבות האנשים, [ כישורים ] שאינם קיימים באישיותו [ של המופתי ] . בשל מאפיין זה עיראק אינה מסכימה להעמידו בראש המ נהל וחותרת למנוע זאת ממנו . . . שאלתי כמה מהחברים [ המשתתפים בוועידה ] , שדעתם על המופתי ידועה, מה דעתם, והם הסכימו עם חלק ממה שאמרתי . הסיכום היה לזנוח את מתן התפקיד למופתי ולהפקידו בידי איש אחר שאינו פלסטיני, אשר יסכימו עליו חברות הליגה הערבית . אין זה מתפקיד ועידה זו לדון בנושא חשוב זה, הש...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב