אחרית דבר: על משפט וקהילה

410 באזור האפור : הקאפו היהודי במשפט תיאורים של ההליכים המשפטיים כאירועים "סגורים", שמשכו את תשומת לבם של הניצולים בלבד . התגובות בשני המקומות - במחנות העקורים ובישראל - מביאות לידי ביטוי למעשה אותו תהליך של יצירת קהילה וחזרה להשתייכות באמצעות המשפט . ההליך המשפטי, בשני המקומות, אינו מתואר כשייך רק לצדדים, אלא כחזית רחבה יותר שכללה את הנאשמים, את העדים, את השופטים ואת הקהל, ובאופן כללי יהודים ניצולים באשר הם . את החזית הרחבה יצרו המשפט וההליך המשפטי באמצעות הסיפורים שנשמעו בבית הדין של העקורים ובבית המשפט הישראלי . בשני המקומות אפשר לזהות את מה שחנה ארנדט הכתירה בתור "הזכות לזכויות", הזכות להשתייך : "אסונם של חסרי הזכויות", כתבה ארנדט, "אינו בכך שחייהם, חירותם או יכולתם לשאוף לאושר, או זכות השוויון בפני החוק וחופש הביטוי [ . . . ] נשללו מהם, אלא ששוב אין הם שייכים לקהילה כלשהי" . 2 את הזכות להשתייך גזלו הגרמנים מהיהודים ; גזלו אותה מהניצולים גם בעלות הברית, כשסירבו לאפשר להם להעיד במשפט נירנברג כאנשים ששייכים לקהילה לאומית יהודית . ההליכים המשפטיים שהספר עוסק בהם שימשו בידי הניצולים במ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב

למדא עיון - הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה