פרק שביעי: נאשם אחד, שני משפטים: שם וכאן

350 באזור האפור : הקאפו היהודי במשפט לפגיעה ביסודות יהודיים והפרת הסולידריות שבין האסירים היהודים במחנה : שימוש במכות כלפי אסירים יהודים בלבד וסירוב לדבר יידיש . עברות פליליות : התאכזרות פיזית כלפי אסירים יהודים השימוש במכות הוא מרכיב שחזר כמעט בכל עדויות התביעה, והנה דוגמאות אחדות . עד תביעה סיפר כי "פעם אחת חשתי כאב בטן והלכתי למרפאה, וראיתי שאדם אחד מדבר עם הנאשם והנה ראיתי שהנאשם בעט בו ברגלו והאדם נפל" . 32 עוד חזרה הטענה בדבר סירובו של הנאשם, כרופא, לאשר לאסירים שלא לצאת לעבודה מפאת מחלה . העדים תיארו כיצד התנהל מפקד הבוקר : בכל בוקר היו נשלחים כל העצורים למפקד, גם חולים היו חייבים להתייצב . בַמִפקד היה רופא משתתף, לפעמים הנאשם [ . . . ] אם אדם היה חולה, היה בא אליו הרופא ושאל אותו מה לו, והרופא היה בודק אותו למשך שניות אחדות ואני ראיתי איך הנאשם היה מחזיק את הדופק ולאחר שניה או שתי שניות הכריז הנאשם : "האדם הזה אינו חפץ ללכת לעבודה" . אני ראיתי איך שהנאשם סטר על לחיו של העצורים [ כך במקור ] ואת העצורים האלה כבר לא שלחו לעבודה, לקחו אותם הצידה ואני את האנשים האלה לא ראיתי עוד . ר...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב

למדא עיון - הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה