פרק רביעי: החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם

168 באזור האפור : הקאפו היהודי במשפט ההליכים התקיימו בשנות החמישים והשישים, ועם הזמן, בעיקר מאמצע שנות השישים, הלך מספרם והצטמצם עד שחדלו לגמרי, והחוק לעשיית דין הפך לאות מתה בספר החוקים . מעטים מפסקי הדין פורסמו . מההליכים שהתקיימו בישראל פורסמו בפרסום הרשמי של פסקי הדין שישה פסקי דין בלבד : שניים של בית המשפט המחוזי וארבעה של בית המשפט העליון . 2 ההחלטה אילו פסקי דין לפרסם היתה נתונה בידי משרד המשפטים, ומשום כך לא יהיה זה מופרך לשער כי מדובר במדיניות מכוונת שביקשה למנוע פרסום של הליכים שעסקו בהתנהגות יהודים בתקופת השואה . 3 המגמה של פרסום מצומצם באה לידי ביטוי גם בדיווח עיתונאי מינורי ובעובדה שהמשפטים עוררו תסיסה ציבורית בעיקר בקרב הניצולים עצמם, ונותרו כפרשה פנימית בחייה של שארית הפליטה בארץ . 4 יוצא דופן היה משפטו של מלכיאל גרינוולד, הידוע כ"משפט קסטנר", שבמרכזו עמדה שאלת התנהגותו של ישראל קסטנר ו"ועד ההצלה" בבודפשט בשנת 1944 . 5 חשוב להדגיש כי משפט זה היה משפט דיבה פלילי שהגישה המדינה נגד גרינוולד, אבל בציבור הוא נתפס כמשפטו של ישראל קסטנר בעניין טענה כי שיתף פעולה עם הגרמנים ובעי...  אל הספר