פרק שלישי: חשבון נפש קולקטיבי

116 באזור האפור : הקאפו היהודי במשפט המוחלט של היהודים באותה עת . מאוחר יותר באותו החודש, בכינוס שהתקיים במנזר סנט אוטיליין, ליד מינכן, הורחב מעגל המשתתפים, שייצגו כ- 40,000 יהודים מ- 46 ריכוזים ברחבי גרמניה ואוסטריה . אולם כעבור זמן קצר פרשו הניצולים מברגן בלזן ( אזור הכיבוש הבריטי ) ומאוסטריה וכך חזר הוועד לממדיו המקוריים - גוף שמייצג את היהודים הניצולים במדינת בוואריה בלבד . היקף הייצוג הזה נותר בעינו עד ינואר ,1946 אז גדל שיעורה של שארית הפליטה וכן הבסיס האלקטורלי שלה, ובהתאם לכך מונו נציגים נוספים ממקומות חדשים באזור האמריקני שבהם הוקמו מחנות ליהודים . התוצאה היתה כי הוועד המרכזי קבע את גבולות סמכותו ואת היקף ייצוגו בדיוק כשם תיאורו : "הוועד המרכזי של היהודים המשוחררים באזור הכיבוש האמריקני בגרמניה" . "אזור הכיבוש האמריקני", זאת יש לזכור, כלל יהודים עקורים שהתגוררו במחנות ומחוצה להם, אבל גם יהודים משוחררים שלא היו במעמד של "עקורים", כלומר כאלה שבאותה עת לא היו זכאים לסיוע של הצבא ושל אונרר"א, יהודים שבחרו לוותר על הסיוע או כאלה שהתגוררו במה שכונה "קהילות חופשיות" בקרב האוכלוסייה ה...  אל הספר