96 תמיר הוד לכול שהמרד התחיל . שמואל ז'אלו יצא הראשון מהצריף וצעק "רבולוציה וברלינה" ( מהפכה בברלין ) . אנחנו יצאנו מהצריף ופנינו אל האוקראינים אשר שמרו עלינו, מנדל וחיים אשר שאבו מים קפצו על איש המשמר אשר עמד על יד השער של הצריף והוציאו אצלו את הרובה וכל מי שהייתה לו יד בא ועזר לחנוק אותו ולזרוק לתוך הבאר . את הרובה לקח ז'אלו, עוד רובה לקח משה החייט, אשר ידע להשתמש ברובה . הם שכבו על הארץ וירו בכיוון לשער של המחנה הראשון כדי שלא תוכל לפרוץ שום עזרה . אחר כך פרצנו אל חדר המכונות של איוון . הוא היה ישן, אז גוסטאוו הראשון נתן לו מכה בראש עם שפאצל כך שהוא נשאר שוכב לנצח . 221 כאמור, לדברי השופטת דורנר נדרש הסיפור הרחב גם כדי לבחון את הזיכרון של העדים . כאן הובאה עדות שיש בה תיאור מרשים מבחינת פרטיה . את אמינותה של העדות חיזקה העובדה שהיא נמסרה רק ארבע שנים לאחר המרד . מכאן שעל פי גישתה של השופטת צריך היה לקבל את העדות . עדויות דומות נמסרו עם השנים מפיהם 222 של עוד ניצולים שטענו שאיוון האיום נהרג במרד בטרבלינקה . רוזנברג עצמו טען במשפט ששמע את הדברים ולא ראה במו עיניו . 221 . מדינת ישראל נ...
אל הספר