133 לֶך לְךָ בדיון בפרק המבוא על קריאה רב – משמעית בחלום יעקב, ציינתי שהדרך שנחשפו בה שתי קריאות, גלויה וסמויה בו – זמנית, דומה לדרכם של פרי ושטרנברג בסיפור דוד ובת שבע ( שמו"ב יא ) . במהלך הקריאה אבקש להראות, בדומה לפרי ושטרנברג, ש"כל אחת 244 אחד מהיפותזות אלה נתמכת ומאוששת על ידי כמה וכמה ארגומנטים" . הקריטריונים להעדפת היפותזה אחת על פני האחרת הוא מידת יכולתה לענות על "מכסימום שאלות שצצות בסיפור, כשהיא יוצרת מכסימום זיקות וקשרים 245 ביניהם" . כזכור, פרי ושטרנברג טוענים שלמרות הסתירה בין שתי הקריאות, לא ניתן להכריע ביניהן . לעומת זאת נראה לי ששתי הקריאות השזורות בסיפור חלום יעקב אינן סותרות זו את זו, ולפיכך לא רק שאין צורך להכריע בין השתיים, אלא שבחינת טיב יחסי הגומלין ביניהן עשויה לתרום להבנת המסר המורכב של החלום . הארגומנטים המצויים בטקסט חשובים כדי להוכיח ששתי הקריאות המוצעות להבנת המסר של הסיפור הן סבירות ואינן שרירותיות . בתחילה אציג בטבלה את המונחים ואת הביטויים המאפשרים שתי קריאות של הסיפור, ובהמשך אפרט ואסביר את הטבלה . הדיון יתמקד במילים ובביטויים המאפשרים אחת משתי הקריאות :...
אל הספר