554 נפתלי ישראלי לעשות זאת מן ההכרח הוא שנדבר זה עם זה, שנשתמש בנוסחאות 3 מילוליות מופשטות וכלליות" . כיצד אם כן אפשר לדבר על דבר פרטי ואילם מעצם מהותו ? המשגות מתחום הפילוסופיה והפסיכולוגיה מאפשרות הבנה מסוימת של מרחב זה - המרחב הלא מילולי . ראשית כול, בטיפול הפסיכולוגי קלינאים נדרשים שוב ושוב לשאלה כיצד לגעת באמצעות מילים ברגשות של אדם אחר ובחוויותיו . רגשות וחוויות אלה לרוב אינם מנוסחים עדיין במילים, אולם כשהם מתעוררים כתחושות בקרב המטפל, עבודתו הקלינית יכולה להיות תרגום שלהם למילים . הפסיכואנליטיקאית הבריטית מלאני קליין למשל גורסת שהתינוק ( וכן הפעוט, הילד ואפילו המבוגר ) אינו מסוגל לבטא את כל חוויותיו . על המטפל "לקלוט" את החוויה שלו, לחוש אותה ולנסחה במילים : "התשוקות היצריות [ . . . ] נחוות על ידי התינוק בצורות פרימיטיביות יותר מכפי שהשפה יכולה לבטא . כאשר רגשות קדם-לשוניים ופנטסיות אלה מתעוררים מחדש [ . . . ] הם מופיעים, כפי שאני מכנה זאת, כ'זיכרונות שבתחושה', 4 ומשוחזרים ומנוסחים בעזרתו של האנליטיקאי" . בסוף המאה התשע-עשרה ניסו פילוסופים פרגמטים לענות על שאלה דומה : כיצד לתת ב...
אל הספר