280 מירון ח . איזקסון הכללית . המעגליות והקוויות שבחיינו הלאומיים והאישיים, הסמוי והפורץ לחוצות, הטבע והנס, מנהגי העולם וייחוד ישראל, כל אלה צצים בשירה לא רק כדי להיפגש זה עם זה אלא כדי ללמד שלא פעם הם עצמם כוללים את ניגודם . ג מבחן העוני לא עלינו נורא הוא . גם מבחן העושר, הכוח והסמכות קשה ביותר . כך אפשר להבין את הנאמר : "וישמן ישֻרון ויבעט, שמנתָ עבית כשית, ויטש א – לוה עשהו, וינבל צור ישֻעתו" ( לב, טו ) . כיסוי הלב במטעמים ובשביעות רצון עלול כמובן לגלוש לשרירות לב, לחוסר הכרת הטוב וליוהרה . ד "הם קנאוני בלא א – ל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם" ( לב, כא ) . אין להתעלם מכך ששאלת ההגדרה הלאומית של ישראל נמשכת, בין שאנו מתקשים להגדיר את "חוק הלאום" שלנו ובין שאחרים מתבלבלים מייחוד זהותנו . ומעבר לכך, לא מעט מהעמים אשר הטרידו מאוד את ישראל סבלו מהגדרה עצמית בעייתית, ולעיתים עצם היותם עם עמד בסימן שאלה גדול . ה לקראת סוף הפרשה מוסיף משה רבנו מימד נוסף לחוויה האנושית והאמונית : "כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא אל הארץ אשר אני נֹתן לבני ישראל" . אם להבדיל נצטט מעט משיר...
אל הספר