274 מירון ח . איזקסון ב בפרשה זאת מוטיב התנועה דומיננטי במיוחד : "וילך משה", "לצאת ולבוא", "לא תעבור", "עובר לפניך", "הולך עמךְ", "אתה תבוא", "ההולך לפניך" ועוד . זמן הפרשה הוא יום פטירתו של משה, עניין דרמטי ומורכב בפני עצמו . הפרשה מתרחשת תוך כדי תנועת ההסתלקות של משה מהעולם הזה ותוך כדי השלמת הכנת התנועה של בני ישראל לתוך הארץ המובטחת . משה הולך הלאה גם להסתלקותו, אך גם להישארותו הנצחית בתודעתנו האמונית והקיומית . ג הביטוי "אחרית הימים" קשור בדרך כלל בתודעתנו בתקוות הגאולה, והנה הופעתו בפרשתנו שונה : "וקראת אתכם הרעה באחרית הימים" ( לא, כט ) . זמן המהלכים הקיצוניים משלב תנועות קשות מצד אחד ומנחמות מצד אחר, עד להתגברות הבשורה הטובה . מכל מקום ישנם "ימים מאוחרים וְאחרים" המאופיינים במושגים חריגים . ד "ממרים הייתם עם ה'" ( לא, כז ) . יש לשים ליבנו לכך שמרד אצל עם ישראל הוא לא בה' אלא גם הוא - עם ה' . כאן טמון הפלא הקשה של מרד הטומן בחובו את המשך קבלת המרוּת . עַם ישראל נאבק באמונתו כשהיא עצמה לא רק נושא המרד אלא המאפיינת ומקיימת אותו, עד שלעיתים היא זאת המתעלה בעקבות המרד שנגדה ; ואכן, ...
אל הספר