170 מירון ח . איזקסון ותרבויות על פי קולותיהן האופייניים . הקול האנושי אף מלווה אותנו בכל ימי חיינו ובמובנים מסוימים נאמן לנו גם בזקנתנו . עובדה היא שכאן מציבה התורה את הדרור בַּקול המושמע בציבור . הוא "עובר" ממקום למקום כשכל הציבור משתתף בו ולא רק העבדים עצמם או המחזיקים בהם . כמעט שאפשר לקבוע : אמור לי מה הקול של חייך ואומר לך מי אתה . ב - שבת בראשית ושמיטת סיני ידועה היטב השאלה מדוע דווקא לעניין מצוות שמיטה מוזכר הר סיני : "וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר [ . . . ] כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם, ושבתה הארץ שבת לה'" . יש לשים לב שמיד מתווסף המימד החיוני ביותר של שבת המוזכרת כאן בהדגשה רבה : "שבת לה'", "שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה' [ . . . ] " ועוד . דומני שישנם כאן בין השאר שני היבטים משמעותיים : המהפכה הכרוכה בשמיטה וּביובל היא כה יסודית ומרחיקת לכת עד שרק הוראתה המודגשת מסיני מסוגלת לכונן אותה ולהביא לשינוי בטבע האנושי . המגבלה על הרכושנות האנושית, על הבעלות, על מעמדנו בעולם, "כי גרים ותושבים אתם עמדי" - קיימת ומתייצבת בכוח האמירה האלוקית הראשונית . כמו מהפכת הזמן של השבת המופיעה ...
אל הספר