164 מירון ח . איזקסון אתם במועדם" ( שם, ד ) ; "אלה מועדי ה' אשר תקראו אתם מקראי קדש" ( שם, לז ) . הדבר היסודי הראשון הוא שאלה המועדים המפורטים ולא אחרים . הלוח העברי כולל מועדי קודש מסוימים, ורק הם יכולים להיחשב ככאלה . הדבר היסודי השני הוא שכינונם של מועדים אלה מבוסס על הכרזת האדם . הכרזתו חיונית כל כך לקביעת מעמדם, עד שהגמרא לומדת מהכתיב החסר במילה "אתם" שהרמז הוא לכך שאתם - תלמידי החכמים המוסמכים - אמורים להכריז על מועדם של ראשי החדשים והמועדים . האיזון המורכב בין מועדים מסוימים הנקבעים בתורה, ואשר מעתה רק הם יכולים להיחשב ל"מועדי קודש", לבין סמכות בית הדין לקדש את הזמנים, מבטא את מרכזיותו של לוח השנה העברי . פרשתנו מקדישה חלק נכבד לפירוט המועדים . באופן טבעי, הפירוט פותח בשבת וחותם בשבת . בכך מודגש שמעבר לכל המועדים, קביעותה של שבת מאז הבריאה אינה ניתנת לשינוי . בית דין מסוגל לטעות בקביעת מועדו של חג כלשהו, אולם ימי השבוע, ובמרכזם השבת, הם נתון קבוע . החישוב הקיומי היסודי אינו מושפע ממעשי האדם, אבל בתוך הזמן הנתון האדם יכול להשפיע על זמנו שלו בצורה מפליגה . אפשר לדמות את הדבר לאין ...
אל הספר