146 מירון ח . איזקסון ב עולם הקורבנות "מפתח" מושגים משל עצמו . דוגמה לכך היא הביטוי "נותר" . אחת משאלות היסוד בקורבן היא אכן אם נותר משהו ממנו ( למשל בקורבן "המנחה" ) או שלא נותר דבר ( קורבן "העולה" ) . שאלת הדבר הנותר מכל פרטי חיינו מתממשת אפוא בעוצמה רבה בעולם הקורבנות . הנותר יכול להיות מבחינתנו מוחשי או מופשט, זעיר או עצום, סימן או עקבות, הוכחה או הטעיה, וכך היחס בין הקורבן למקריבו ובין הקורבן למעשה או למחדל שבעקבותיו הוא מגיע : באיזו מידה הקורבן אכן "נותר" ממה שגרם לו לצוץ בעולם ובאיזו מידה יישאר משהו מהקורבן עצמו . דוגמה שנייה בפרשתנו היא ה"פתח" : "בשלו את הבשר פתח אהל מועד" ( ח, לא ) , או למשל "ומפתח אוהל מועד לא תצאו שבעת ימים [ . . . ] " ( ח, לג ) , וכן : "ופתח אהל מועד תשבו יום ולילה שבעת ימים [ . . . ] " ( ח, לה ) . ההימצאות הנמשכת של הכוהנים בפתח היא משמעותית . המשרתים בקודש "קשורים" למקום העבודה, אבל אין להם כמובן קניין ביחס אליו והם צריכים לתפוס את עצמם כנמצאים בפתחו בכל עת . "ישיבת הפתח" קשורה לא בעלמא עם יום הכיפורים, שבו יגיע הכהן הגדול פעם אחת בשנה לקודש הקודשים . בכל...
אל הספר