128 מירון ח . איזקסון שעלו עימם ממצרים גם כן מבלבל את תחושת ההתמצאות . דומני שהאמירה "וירא אהרן" ( לב, ה ) מתייחסת גם לכך שאהרן מבין את מצבם הנפשי המעורפל . וההמשך כמעט מתבקש : אוכל, שתייה, גילוי עריות ושפיכות דמים ( לכך נראה מכוון הביטוי "ויקומו לצחֵק" ) . ייתכן גם שהביטוי המופיע כאן, "עם קשה עורף", מבטא לא רק עיקשות כי אם מעין סגירות כלפי חוץ וניסיון להתעלם מהמציאות ולהתכנס בתוככי הגחמות הפנימיות . אף דברי משה אל השם בנוגע ל"עמךָ אשר הוצאת מארץ מצרים" יכולים לרמוז על התנהגות אנושית בעייתית דווקא מתוך ההקשר של השהות במצרים והשפעתה על הנפש . כאשר משה רבנו יורד מההר עם יהושע הוא מגדיר את טיב הקולות הנשמעים מהעם : "ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה, קול ענות אנכי שומע" ( לב, יח ) . גם כאן נדמה שיש קול של חוסר זהות והכרעה . ההפטרה המחוברת לפרשתנו עוסקת באליהו הנביא ובמלחמתו הקשה נגד עבודת הבעל ונביאיו . והנה ניסוחו החריף : "ויגש אליהו אל כל העם ויאמר עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים אִם ה' הא – להים לכו אחריו ואִם הבעל לכו אחריו ולא ענו העם אותו דבר" ( מלכים א, פרק יח, פסוק כא ...
אל הספר