פרשת בשלח

102 מירון ח . איזקסון בדרך קרובה, כדי להתנתק באופן מקיף ויסודי יותר מהמציאות המצרית ומהתודעה העבדותית . כל עוד נשאר העם בקרבה מצרית, אפשרות המלחמה הנמשכת, כמו גם תחושת הסביבה המשעבדת, ישַמרו את תחושת הפחד והחידלון . גם המילה "חמֻשים", המופיעה בפסוק הבא, מפורשת בשני כיוונים שונים ואפילו מנוגדים : יש שפירשו "מזוינים בכלי נשק", ויש שהסבירו שרק חמישית העם יצאה ממצרים והיתר מת בזמן מכת החושך . מצד אחד לחוזק, מצד אחר לאובדן חלק משמעותי מהעם . וכשמגיעים לשעת החניה, היכן חנייתם הראשונה ? "ויחנו באתם בקצה המדבר", ביטוי מדהים של שהות במדבר באמצעות נגיעה בקצהו בלבד, גם להימצא וגם להירתע, לדעת מה השטח העצום המשתרע לידך ולהסתפק לעת עתה רק בחניה בקצותיו . תנועתם של ישראל היא לפנים ולאחור, עד שפרעה צפוי לומר עליהם : "נבֻכים הם בארץ, סגר עליהם המדבר" ( יד, ג ) - ללא ספק ביטוי גיאוגרפי ונפשי כאחד . פרעה מייחס לישראל גם אובדן דרך במרחב וגם תחושה שהמדבר הגדול סוגר עליהם . אמירתו של פרעה "לבני ישראל" היא אכן על פי הפשט מה שהוא קובע ביחס אליהם כמצבם, אך ייתכן שיש כאן רמז לשליחים שפרעה שולח כדי להחליש את רו...  אל הספר
רסלינג