197 התמודדות סבים לנכדים בעלי צרכים מיוחדים כי אני מכירה את התגובה שלו ואני לא רוצה את התגובה הזאת . כי הוא לא כועס עלי [ . . . ] הוא כועס כי קרה לו משהו . סבתא זו מצליחה להכיל את התנהגות הנכד ומייחסת אותה לקושי של הילד . היא אינה מפרשת אותה כמכוונת נגדה או נגד הנורמות במשפחה . היו שהבחינו בין התקופה שלפני האבחון ובין התקופה שאחרי קבלת האבחנה : "כשהיה חוזר, הייתי כועסת עליו בהתחלה, והוא היה כועס עליי בחזרה ואומר לי בשקט שאני לא אימא שלו [ . . . ] מה אני אגיד לך, תקופה לא קלה עברתי . רק מלראות את הבן שלי [ אבי הנכד ] עובר את זה יכולתי לחטוף איזה אירוע מוחי" . נושא הגבולות בין הדורות הוא נפוץ, אך במשפחה שגדל בה ילד בעל צרכים מיוחדים והסבים נרתמים לסייע לילד ולמשפחה הגבולות מקבלים משנה תוקף . סבא אחד סיפר שבמודע החליט שלא להיות מעורב : האמת, אני לא חושב שכסבא יש לי השפעה על הנכדים, זה יותר המקום של ההורים [ . . . ] כסבא, השתדלתי לא להתערב כי לכל הורה יש את דרך החינוך שלו . ההורים יותר משפיעים כי הם יותר קרובים . כסבא וסבתא היינו מגיעים לביקור לכמה שעות והולכים הביתה . ההדגשה "כי לכל הורה ...
אל הספר