124 ידידיה ערמון, שלמה רומי ויעקב כץ הלוקים ADHD-ב בין השאר לאור מדד של סגירות קוגניטיבית . במחקר ענו 600 משתתפים על שאלונים, מתוכם 150 מורי חטיבת ביניים ותיכון ו- 450 תלמידיהם . כל מורה העריך שלושה מתלמידיו : ( א ) תלמיד "רגיל" - בעל התפתחות תקינה וללא ADHD ; ( ב ) תלמיד שאובחן כסובל ADHD-מ ומטופל תרופתית ; ( ג ) תלמיד שאובחן כסובל ADHD-מ ואינו מטופל תרופתית . את הבחירה מכל קבוצת סיווג ערכו באופן אקראי המחנכים בשיתוף היועצות החינוכיות ובשמירה על חיסיון מלא . כלי המחקר היו שאלון הערכת התפקוד של התלמיד בבית הספר ( תפקוד לימודי, חברתי, רגשי והתנהגותי ) , שנבנה על בסיס השאלון של ארטה ( 1999 ) והותאם להקשר ; שאלון הערכת התנהגות התלמיד ( ויסבורד, 2007 ) ; שאלון עמדות כלפי שילוב ; ושאלון סגירות קוגניטיבית . כמו כן, התלמידים העריכו את עצמם . המורים והתלמידים מילאו שאלון דמוגרפי . מניתוח הממצאים עלו הבדלים מובהקים בהערכת המורה את תפקוד התלמיד בבית הספר בזיקה לסוג התלמיד . התלמידים הלוקים ADHD-ב העריכו את עצמם הערכה נמוכה לעומת חבריהם הרגילים רק בתחומים ההתנהגותי והלימודי, ולא בתחומים החברתי וה...
אל הספר