8 מיכל קרומר-נבו, רוני סטריאר, עידית וייס-גל לפרקטיקה או מכפיפה את הפרקטיקה לתיאוריה או להיפך מזכירה הבחנות מסורתיות בין "ראש" ובין "גוף", בין "גברי" ובין "נשי", בין "תרבות" ובין "טבע" - ההבחנות שהתיאוריה הביקורתית מבקשת לערער עליהן . במקום יחסים הייררכיים, היחסים בין תיאוריה לפרקטיקה ביקורתית הם יחסים מעגליים, ואין בהם אחת שקודמת לאחרת אלא הזנה הדדית של "פרקסיס" הכוללת תיאוריה אשר מומשגת על בסיס הניסיון הפרקטי ופרקטיקה שמסתמכת על התיאוריה ושואבת ממנה השראה . גם התיאוריה וגם הפרקטיקה מקבלות משנה תוקף מתוך היחסים ההדדיים הללו, שכן הן מאפשרות מרחב לסוגים שונים של ידע שיכולים לדור בכפיפה אחת - ידע תיאורטי, ידע אמפירי, ידע פרקטי שמקורו בפעולה של אנשי מקצוע ושל אקטיביסטים, ידע רפלקסיבי וכן ידע של בני אדם בעלי ניסיון חיים בתופעות החברתיות הנחקרות . ספר זה מציג מגוון ניסיונות לקיים פרקטיקה ביקורתית בדיסציפלינות שונות בעידן הניאו-ליברלי העכשווי בישראל . אנו רואים בהנכחה של פעולות התנגדות לתהליכים הכלכליים, החברתיים והתרבותיים של העת הנוכחית, המחריפים אי-שוויון, שיח מפלג ושסעים חברתיים, פרקטיקה...
אל הספר