את מי שניתן להציל . רק בעת שהגטאות עמדו לפני חיסול הם פתחו במרד, או פעלו להוציא את אנשיהם ליערות . זה התרחש בווארשה, בביאליסטוק, בווילנה ובמקומות אחרים . הדילמות המוסריות שבספר מתייחסות, ברובן המכריע, לתקופה שבה במסגרת השלבים במדיניות הנאצית של "הפתרון הסופי", החל שלב ההשמדה הפיזית והטוטלית של היהודים . במסגרת שלב זה, שהחל בשלהי יוני ,1941 עם הפלישה הנאצית לברית המועצות, מדיניות השלטונות הגרמניים במקומות מסוימים, תוך כדי ביצוע הרצח ההמוני, היתה גם להשאיר לתקופת ‑ מה גטאות או מחנות, בהם נוצלו היהודים ככוח עבודה . היו אלה יהודים שהועסקו במפעלים ששירתו את כלכלת המלחמה של גרמניה, או כאלה שהשלטונות הגרמניים המקומיים היו זקוקים לשירותיהם . בגטאות אלה הוקמו גם יודנראטים, ששירתו את צורכי הגרמנים בניצול כוח העבודה היהודי, ובמקומות רבים גם במיון ובהעברה לידי הנאצים של יהודים שלא התאימו לדרישות, מסיבות בריאותיות, גיל, אי ציות לפקודות, או מכל סיבה אחרת . במקומות בהם הגרמנים גמרו אומר לרצוח את כל היהודים, בעיקר בשטחי ברית המועצות הכבושים על ידם, הם כלל לא נזקקו ליודנראטים . היהודים הצטוו, באמצעות ה...
אל הספר