1941 . על המגורשים היה לצעוד ברגל . אלפים מהם נורו ונפחו את נשמתם בצידי הדרכים ובעת חציית הדנייסטר, כשנפלו מן הרפסודות הדחוסות . הממשל הרומני ראה בגירוש זה שלב ביניים בלבד, עד לגירושם מזרחה מעֵבר לנהר בוג, לאזור שם שלטו הגרמנים, כדי שהללו ישמידו אותם כפי שעשו ביהודי ברית המועצות . אולם, מאחר שהצבא הגרמני התנגד לקבל את היהודים באזור זה בשל המצב הצבאי, נדחתה העברתם של היהודים מעבר לנהר בוג והם נותרו בגטאות ובמחנות בטרנסניסטריה, עד שיבשילו התנאים לגרשם מעבר לבוג . בסך הכול הגיעו לטרנסניסטריה כ ‑ 145,000 מהמגורשים מבסרביה ומצפון בוקובינה . יהודי בסרביה ובוקובינה רוכזו באזורים מוגילב ‑ פודולסקי ובאזורים אחרים שבצפון טרנסניסטריה ובמרכזה . המגורשים התערבבו שם עם היהודים המקומיים שנותרו לאחר גל ההשמדה שעבר עליהם . דרום טרנסניסטריה, כולל העיר אודסה, מקום מושבו של מושל טרנסניסטריה, אלקסיאנו, שדרכו עברו קווי התחבורה והאספקה והפינוי העיקריים לצבא הגרמני בחזית, נועד להיות מטוהר מיהודים . בטרנסניסטריה, ערב הפלישה הגרמנית ‑ הרומנית, התגוררו קרוב ל ‑ 320,000 יהודים ( להלן "יהודים מקומיים" ) , מהם כ ‑ ...
אל הספר