לוחם" ובראשו מִפקדה שתארגן את פעילותו ותחליט על אופי הפעילות ועל העיתוי למרד . בדיון התפתח ויכוח ‑ תחת מרותו של מי יהיה הארגון ‑ מפקדה צבאית או שתי מרויות, כשהשנייה תהיה פוליטית, ובידה סמכות להטיל וֶטו על מועד המרד . נציגי תנועות הנוער עמדו על כך שתהיה מרות אחת ‑ המפקדה הצבאית . שתי מרויות, מרות צבאית ומרות פוליטית, יגרמו לוויכוחים שיפריעו מאוד לפעילות, ויחזירו את המצב לקדמותו, ימי "האקציה הגדולה", כאשר המפלגות התווכחו ביניהן ולא עשו דבר . נציגי 'פועלי ציון שמאל' הביעו דעה נוגדת לזו של נציגי תנועות הנוער . לדבריהם, יש צורך גם בהנהגה פוליטית, אחראית, לארגון הלוחם . הם מצביעים על התפיסה הבלתי ‑ נכונה של נציגי תנועות הנוער על "מוות בכבוד" . כתב על כך הֶרש ברלינסקי, איש "פועלי ציון שמאל" : "אנו נלחמים כדי לחיות . אם מקצתנו ייפלו בקרב לא נעשה מזה טרגדיה, כל מלחמה תובעת קורבנות . אם מפלגות פוליטיות עשו משגים מסוימים, לא אתם [ נציגי תנועות הנוער ] זכאים לשפוט אותן . . . אסור להרשות מעשים של קלות דעת שעלולים לגרום לחיסול גטו וארשה קודם זמנו . קבוצה או ארגון העוסק באימון בנשק, מתהווה בו שאיפה ו...
אל הספר