פרק עשרים ושישה: וילנה ‑ "ארגון הפרטיזנים המאוחד" והתנגשות עם היודנראט

שבראשה עמד יחיאל שיינבוים . קבוצה זו, שכונתה 'ארגון המאבק של יחיאל', שׂמה לעצמה למטרה לצאת ליערות וללחום לחימה פרטיזנית . במגעים שניהלו פפא"ו וקבוצת המאבק של יחיאל בחודשים אפריל ‑ מאי ,1943 סוכם על הצטרפותה של קבוצה זו לפפא"ו . מספרם של חברי פפא"ו לאחר האיחוד עם 'קבוצת יחיאל' היה 450 ‑ 500 . בסוף פברואר 1943 התארגנה בווילנה קבוצה קומוניסטית מחתרתית ליטאית . לאחר התארגנותה, הוקם 'ועד עירוני של המפלגה הקומוניסטית', ובו נכלל גם ויטנברג, מפקד פפא"ו, כנציג הקומוניסטים בגטו . באמצעות ויטנברג נוצר קשר בין קבוצה זו ובין המחתרת בגטו והוקמה מסגרת גג משותפת שנקראה : 'הוועד האנטי ‑ פשיסטי הווילנאי' . את מערכת היחסים בין פפא"ו ובין היודנראט בראשותו של גנס בתקופה שנמשכה עד אביב ‑ קיץ ,1943 ניתן להגדיר בתור דו קיום בשלום . פפא"ו לא שלל את דרכו של היודנראט, שפעל להבטיח את קיומו של הגטו בהסבתו לגורם כלכלי שכדאי לגרמנים לקיימו ‑ כל עוד היה הדבר אפשרי . הדילמה ומהותה גנס, שידע על קיומו של פפא"ו והכיר את ויטנברג ואת מנהיגיו האחרים, לא שלל את קיומה של המחתרת בגטו, כל עוד לא סיכנה זו את יסודות הקיום של הגטו...  אל הספר