לעצמם . היו גורמים שונים בגטו שהתנגדו לקיום פעילות תרבותית, בעיקר להצגות תיאטרון, וראו בכך "הרדמת" הציבור והתעלמות מהמציאות . הרפרטואר התרבותי בגטאות כלל שירים, יצירות מוזיקליות והצגות תיאטרון שנוצרו טרם השואה . עם זאת, היו גם יצירות שנכתבו על ידי משוררים וסופרים, מלחינים ומחזאים בתוך הגטאות, ונתנו ביטוי למציאות חיי הגטו . היו גם שירים וקטעי מחזות, בהם ביקורת על התנהגותם של היודנראטים . ההצגות היו ברובן ביידיש, אך היו גם מופעים בעברית ובפולנית . בגטו וארשה, כבר בתחילת קיומו, הופיעו יחידים או קבוצות של חובבנים, שארגנו מופעי שירה, קונצרטים וקטעי הצגות בבתים פרטיים, בבתי ספר ובמקומות ציבוריים אחרים . בהמשך הופעלו חמישה תיאטרונים מקצועיים ותזמורות, בהם תזמורת סימפונית . היודנראט, וצ'רניאקוב בראשו, נתנו חסות לפעילות תרבותית זו . לשחקנים בתיאטרונים היוותה ההשתתפות בהצגות מקור פרנסה כלשהו . לא כולם בגטו השלימו עם הצגות תיאטרון, והיו גורמים שכינו זאת "ריקוד בין מתים", אך ביטויים אלה לא זכו להד ציבורי נרחב . כל החיים התרבותיים בגטו פסקו עם "הגירוש הגדול" לטרבלינקה, ביולי ,1942 והם לא חודשו בגטו...
אל הספר