פרק ארבעה‑עשר: אוטבוצק ‑ מיומנו של שוטר יהודי

דילמה ומהותה צאלק ( בצלאל ) פרחודניק, שוטר יהודי בגטו אוטבוצק, מתאר ביומנו את האירועים שהתרחשו ביום החיסול ואת גורל אשתו ובתו : 19 באוגוסט 1942 . הגיע יום ההשמדה . מה הייתי נותן כדי שאוכל לתאר את היום הזה בנאמנות ובצורה מוחשית, עד כדי כך שכל אחד יוכל לחוש איזה גיהינום עבר על האנשים באותו יום מקולל, כאשר פתאום נוכחו הכול לדעת שנתנו לרמות את עצמם . . . לגרמנים לא היתה כלל עבודה . הם פנו אל תחנת המשטרה היהודית, שם ציוו על ההמון המצטופף להסתדר בשורות, הודיעו שכולם הולכים למגרש לשם מיון ואז ישוחררו משפחות השוטרים . . . האוקראינים יורים מפעם לפעם . אין יריות באוויר . כל ירייה מכוונת לראשו של אדם . . . בתחנת המשטרה מסתדרים בשורות משפחותיהם של השוטרים, נשים, ילדים וקרובים אחרים . . . רק אישה אחת בכל אוטבוצק לא מאבדת את ראשה . זאת סולה, אשתו של קרוננברג . היא שולחת את חמיה להתייצב בשורות ובעצמה מתיישבת בתחנת המשטרה ליד הטלפון . בעלה נתן קודם לכן שני שעוני זהב לשטורמבנפיהרר בראנד והיא נשארה במקום . נשים אחרות וגם בעליהן אינם מבחינים כלל בהיעדרה מן השורה . רצתי הביתה . אשתי איבדה את העשתונות . מל...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)

יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה