פרק שני: מוסר יהודי והכרעות מנוגדות של הרבנים ‑ קובנה, לבוב, טורק

( leben shinen ) . היודנראט הפסיק את החלוקה, ועלתה הצעה להחזיר לגרמנים את התעודות . בגטו נודע על הצעה זו, ובעלי מלאכה רבים החלו בזעקות : 'איזו רשות יש לכם לשלול מאיתנו ומבני משפחתנו את האפשרות להישאר בחיים ! ' ותבעו נמרצות לחלק את התעודות שנועדו להם . היודנראט פנה לרב הקשיש והמכובד של קובנה, הרב אברהם שפירא, שיפסוק אם לחלק את התעודות או לא . הוא ביקש מהם זמן ‑ מה לעיין במקורות, ואז ייתן את תשובתו . כששבו אנשי היודנראט אליו רב שפירא פסק : 'באם יצאה גזרה על קהילה בישראל להשמידם, ובאמצעים אפשר להציל מקצת העדה, מוכרחים ראשי העדה לקחת עוז בנפשם 9 והאחריות עליהם לעשות את המעשה ולהציל מה שאפשר . . . '"    הדילמה שעמדה בפני היודנראט והוצגה בפני הרב שפירא היתה האם יש לחלק את התעודות רק לחלק מתושבי הגטו, ובכך לנסות ולהציל מקצת היהודים, או לפסוק נגד חלוקת התעודות, על מנת לשמור על אחדות רֵעים, ובכך לסכן למוות את כל היהודים ולא רק את חלקם . הרב שפירא הסתמך על דיון וּויכוח במדרש בין החכם בן ‑ פטורא לבין רבי עקיבא ( ספרא, פרשת בהר ) , על פירוש הנאמר בספר ויקרא כ"ה : "וחי אחיך עמך" . הוויכוח היה על...  אל הספר