שעולם הערכים בנוי על גחמה חסרת בסיס . נכון, אפשר לבנות עולם ערכים שבמרכזו ה"אדם", אבל באותה מידה אפשר להעמיד במרכז את הזבוב או את הנמלה, או, אם ניקח דוגמה רלוונטית יותר, אפשר להעמיד שם את הלאום, או את הגזע . אפשר להעדיף כלבים טהורי גזע על יהודים, צוענים או שחורי עור . אם אין טיעונים תקפים בעולם הערכים, מה יכריע בין התפיסות האלה מלבד הכוח הגס ? רובנו מרגישים שיש ערכים שהם "נכונים" מאחרים, ודוחים את 286 ההשוואה בין האדם לזבוב . אבל מדוע, בעצם ? האם אין שניהם גושי חומר ? הוגי הנאורות האמינו שאם נעמיד את המוסר על אדני התבונה איש לא יכפור בכלליו, כשם שאיש אינו כופר במשפטי הגאומטריה . אלא שערכים אינם נובעים מהמציאות האמפירית . התבוננות מדעית בה לא תגלה אותם, כשם שהתבוננות בכלי אינה יכולה לגלות את מטרותיו ( אם לא היה לנו מושג מוקדם מהן ) - תכליתו של הכלי נובעת מהתאמתו לאדם המשתמש בו . ממש כך, ערכים נובעים מן העצמי, והמציאות נשפטת כטובה או כרעה לפי מידת התאמתה לעצמי . כשכופרים בעצם קיומו של העצמי, אין כל מקור לערכים . 287 מהלךקנט, לדוגמה . כל ימיו השתדל לבסס תורת מוסר על אדני התבונה . מחשבתו ה...
אל הספר