היה מקום מושבה של הקונסוליה האמריקאית, שהיא למעשה הקונסוליה של 9 הפלסטינים, עד שהנשיא טראמפ סגר אותה ב ‑ 2019 . המחלוקת הספציפית על רכוש היתה בנאלית במידה מסוימת, וכדי להבין אותה במלואה, יש צורך להכיר היטב את ההיסטוריה . הבתים שהיו במרכז הדיון המשפטי נרכשו לראשונה על ידי משפחות יהודיות ב ‑ 1875 . במהלך המלחמה הראשונה בין ישראל לשכניה הערבים, ב ‑ ,1948 לאחר שירדן כבשה את החלק המזרחי של ירושלים, גורשו התושבים היהודים . זה היה הסטטוס ‑ קוו עד מלחמת ששת הימים, שבמהלכה עברה השליטה על מזרח ירושלים לידיה של ישראל, ולפי הגישה הישראלית, ירושלים בירת ישראל "אוחדה מחדש" . ישראל לא פינתה את הערבים תושבי הבתים אחרי ,1967 ובשלב מסוים הגישו צאצאיהם של הבעלים המקוריים תביעה בדרישה להחזיר לידיהם את נכסי משפחותיהם . המאבק המשפטי נמשך ארבעה דורות . המערכת המשפטית הישראלית פסקה כמה פעמים לטובת המשפחות היהודיות המקוריות, ואולם בתי המשפט ביקשו גם להגן על התושבים הערבים, שנחשבו דיירים חוקיים, וקבעו כי לא יפונו כל עוד הם ישלמו דמי שכירות . המשפחות הפלסטיניות סירבו, ופעילים פלסטינים טענו כי ישראל מנסה "לייהד" ...
אל הספר